<h1>שו"ת הרשב"ש סימנים תנ"ב—תנ"ג</h1>
<h2>דף ג.</h2>
הרמב"ם ז"ל כתב בהלכות מגלה [פ"א ה"א] דנשים ועבדים משוחררים חייבין במגלה, ומשמע דמשוחררין שטפא דקולמוסא הוא שכל מצוה שהנשים חייבות בה עבדים חייבים בה כדאיתא בפ' [קמא] דחגיגה [ד' ע"א] וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, דהא בשאר מצות דרבנן שהזמן גרמא נשים פטורות כעין של תורה, והרי הם פטורות מן התפלה. ובפרק מי שמתו [ברכות כ' ע"ב] מוכח שפיר דאף מדרבנן פטורות, ולא חייבום במגלה וחנוכה אלא מדר' יהושע בן לוי שאף הם היו באותו נס [שבת כ"ג ע"א, מגילה ד' ע"א]. ואע"ג דבפ"ק דערכין [ג' ע"א] אמרינן, הכל חייבים במגלה לאתויי נשים, קאמר והוא הדין עבדים דעבד היינו אשה כדאמרינן בפרק התכלת [מנחות מ"ג ע"ב]. וגבי מצה אמרינן בפרק אלו עוברין [פסחים מ"ג ע"ב] נשים חייבות במצה כל שישנו בלא תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה, ובפרק מי שמתו [שם] נמי אמרינן הני נשי חייבות בקדוש היום, ולא קאמר בחד מנייהו עבדים, משום דעבדים בכלל נשים נינהו. ובתוספתא דמגלה (פ"א) [פ"ב ה"ד] תניא הכל חייבין בקריאת מגלה כהנים לויים ישראלים ועבדים משוחררים חללים נתינים וממזרים וכו' נשים ועבדים וקטנים פטורים ואין מוציאין הרבים ידי חובתן. והתוספתא הזאת נשנית בדקדוק דקתני חיובא דעבדים משוחררים חיובא דכהנים לויים וישראלים ופטורא דעבדים גבי נשים דדמו להו, ואנן סבירא לן כר' יהושע בן לוי דנשים חייבות הוא הדין עבדים. וכ"ש לפי' דרבוותא [דפטורא] דקתני בברייתא הוי מקריאתה וחיובא דריב"ל הוי בשמיעתה. ולמדנו מזה דמשוחררים שכתב רבינו ז"ל הוי שטפא דקולמוסא. וענין נשים חייבות במקרא מגלה משום שהיו באותו הנס, יש שני פירושים, האחד שעל ידן נעשה הנס, והשני משום שאף הן היו בסכנה. והפירוש הראשון נראה יותר נכון, שהרי גם הקטנים היו בסכנה ולא הודו חכמים לר' יהודה שהנשים כקטנים [מגילה י"ט ע"ב]. ובספר ארח חיים [סימן תרצ"ז] כתוב די"ד וט"ו של אדר ראשון מותרים בהספד ותענית ודחה דברי האוסרים מסברת הרא"ש ז"ל [מגילה פ"א סימן ז'], ובתוספתא [מגילה פ"א ה"ז] מפורש כדברי האוסרים, דתניא התם מצות הנוהגות באדר שני אין נוהגות באדר ראשון חוץ מהספד ותענית שאסור בזה ובזה, וישראל ישמח. וכתב שלמה בן החכם שמעון נ"ן בן החכם ר' צמח זלה"ה.
אחר זה חזר וכתב עוד על הענין הנזכר והשבתיו כפי הנראה לי, וזהו מה שכתבתי לו. כתבת זה לשונך, אמת הוא כי נשים ועבדים הם שוים במצות דאורייתא ודרבנן דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. ואני לא אמרתי הפך זה אלא שאמרתי כי מן הדין נשים ועבדים פטורין ממקרא מגלה, וכן נראה מהתוספתא שהביא כבודך והיא אותה שהביא הרמב"ם ז"ל, אלא שהוסיף בה נשים מדאמר ר' יהושע בן לוי מפני שנעשה הנס על ידן [מגילה ד' ע"א], ולא נעשה על ידי עבדים. וכן אמרו בפרק במה מדליקין [שבת כ"ג ע"א] אמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה מפני וכו'. והנה כאן וכאן הזכיר נשים לחוד, ואם איתא דעבדים חייבין היה לו להזכירם בפירוש דלא ראיתי בשום מקום שהזכירו פטור נשים או חיובא שלא הזכירו עבדים עמהם, ואם איתא לישתוק בכל אותן המקומות מעבדים ונימא נשים לחודייהו וגמרינן מנייהו הוא הדין לעבדים. ואותה דערכין שכתבתי לכבודך היא ראיה ברורה לעניות דעתי אלא שכבודך לא רצה לקבלה, כי נראה לי שמה שאמרו שם לאתויי נשים הוא בדוקא נשים ולא עבדים, דאם איתא דעבדים בכלל נשים, ההיא שאמרו שם [בערכין] אחר זאת הכל חייבין בזמון לאתויי מאי לאתויי נשים ועבדים לישתוק מעבדים ולימא נשים כמו שאמרו על ההיא דמגלה. ועוד אמרו שם ראיה מההיא שהביאו שם בערכין והיא בכתובות [ק"י ע"ב] הכל מעלין לארץ ישראל לאתויי מאי לאתויי עבדים, ולמאן דתני עבדים בהדיא לאתויי מאי לאתויי מנוה היפה לנוה הרע, ואם עבדים בכלל נשים הם ונשים בכלל הכל מעלין לא"י למה ליה למימר לאתויי עבדים ומאי רבותא איכא הכא והרי הם בכלל נשים, ומאן דתני עבדים בהדיא למה ליה למיתני עבדים והרי הם בכלל נשים. ומכל זה נראה לי לעניות דעתי כי מה שהזכיר ר' יהושע בן לוי חיוב נשים במקרא מגלה ובחנוכה הוא בדוקא נשים ולא עבדים, ויבואו דברי הרמב"ם ז"ל כהוגן כי יש לנו להכריע דבריו לזכות, ואתה תבחר ולא אני ואם יש בדברי ממש תקבלם ויעלו לרצון, ושלומך יגדל, עכ"ל.
תשובה. הכל חייבין בזמון לאתויי נשים ועבדים, אלו דאמר נשים ולא ועבדים הוה משמע דוקא נשים דנשים וגברי איכא פריצותא [ברכות מ"ה ע"ב], ולפיכך קא צריך למימר נמי עבדים לאשמועינן דעבדים נמי איכא פריצותא. וההיא דהכל מעלין לא"י, עיקר דינא בנשים אתיא והכל לרבויי עבדים, ואי לאו רבותא דהכל לא הוה משמע לן עבדים מכלל דנשים, דלאו מלתא דתליא במצות היא אלא משום קדושתא דארעא דישראל דהא מעלין נמי מארץ ישראל לירושלם. ואני תמה מכבודך שאמרת שלא ראית בשום מקום שהזכירו פטור נשים או חיובם שלא יזכירו עבדים עמהם, והנה לך מורגלים בפה הכל נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה ולא הזכירו עמהם עבדים בפרק מי שמתו [שם]. ובפרק ואלו עוברין [שם] נשים חייבות במצה, ולא הזכירו עבדים. וכן בפרק ערבי פסחים [פסחים ק"ח ע"א] אמרו ז"ל נשים חייבות בד' כוסות, ועבדים נמי דכוותיהו חייבים, ואין לומר ג"כ שהם פטורים מד' כוסות. וההיא דהכל חייבין במקרא מגלה לאתויי נשים, כבר כתבתי לך דנקט לה הכי משום דבעי למימר עלה מדר' יהושע. והתוספתא שהבאתי ראיה היא לדברי מי שמבין אותם. ושלומך יגדל, שלמה בן הרב ר' שמעון נ"ן בן החכם ר' צמח זלה"ה.
